טיוטה 20 ביוני 2026
הצורך בשינוי תקנות וחוקים המסדירים העסקה ודיני עבודה בשבת
1.חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–1951 • עבור עובדים יהודים יום המנוחה השבועי הוא שבת; • עבור מוסלמים – יום שישי; • עבור נוצרים – יום ראשון; • מעסיק אינו רשאי להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי ללא היתר מיוחד; • היתר ניתן במקרים של צורך ציבורי, שירותים חיוניים, ביטחון, רפואה או תהליכי עבודה רציפים; • רווח מסחרי כשלעצמו אינו מהווה עילה מספקת לקבלת היתר. 2.חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב–2011 • מעניק למשרד העבודה סמכויות פיקוח ובקרה; • מאפשר הטלת קנסות וסנקציות מנהליות; • קובע מנגנוני אכיפה לשמירה על דיני העבודה.
✍️ מגיש: igal gutnik
📖 רקע
המערכת הקיימת עלולה ליצור השלכות חברתיות וכלכליות שאינן שוויוניות. בפועל, חלק מהעסקים המסחריים נוטים להעסיק עובדים שעבורם שבת אינה מוגדרת כיום המנוחה השבועי הרשמי, כדי לאפשר פעילות עסקית בשבת. מצב זה עשוי ליצור דיון סביב שוויון הזדמנויות בתעסוקה והצורך בהסדרה אחידה יותר.
📝 נוסח ההצעה
שינויים מוצעים
• בחינה מחדש של קריטריון "הצורך הציבורי" כתנאי מחייב;
• בחינת האפשרות להכיר בפעילות מסחרית כעילה עצמאית למתן היתר עבודה בשבת;
• הענקת סמכות לרשויות המקומיות ולעיריות לקבוע אילו סוגי עסקים ופעילויות מסחריות יורשו לפעול בשבת;
• שמירה על זכויות העובדים, לרבות תשלום מוגדל, יום מנוחה חלופי וזכות לסרב לעבוד ביום המנוחה.
מטרת השינויים היא ליצור מערכת רגולטורית גמישה ואחידה יותר, המתחשבת בצורכי העובדים, העסקים ותושבי הערים השונות בישראל.
✅ בעד (4)
- + הרחבת חופש הבחירה של האזרחים ושל בעלי העסקים
- + פיתוח המסחר והכלכלה המקומית
- + צמצום פערים רגולטוריים בין מגזרים שונים
- + אפשרות להתחשב בצרכים הייחודיים של ערים שונות
⚠️ נגד (4)
- − חשש לפגיעה במעמדה של השבת כיום מנוחה לאומי
- − סיכון ללחץ מצד מעסיקים על עובדים לעבוד בשבת
- − פגיעה אפשרית באיזון בין עבודה לחיי משפחה
- − העמקת מתחים חברתיים
