טיוטה 6 ביוני 2026

חוק להגדלת האחריות האישית של נושאי משרה בישראל

הגדרת חוק: מערכת חוקים ונהלים המסדירה את אחריותם של עובדי המדינה, אנשי משטרה ונושאי משרה ציבורית בגין הפרות דין, שימוש לרעה בסמכות, מינהל לקוי ומעשי שחיתות.

✍️ מגיש: igal gutnik
📖 רקע
אילו חוקים פועלים כיום: • חוק מבקר המדינה, תשי"ח–1958 (חוק מבקר המדינה) – מסדיר את פעילות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. • תיקונים 45א–45ג לחוק מבקר המדינה – מעניקים הגנה לחושפי שחיתויות ומתריעים (Whistleblowers). • חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג–1963 – קובע את האחריות המשמעתית של עובדי המדינה. • התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) – קובץ הנהלים והכללים הפנימיים של שירות המדינה. • נציבות שירות המדינה – הגוף האחראי על מערכת המשמעת של עובדי המדינה. • המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) – יחידה במשרד המשפטים האחראית לחקירת עבירות פליליות שבוצעו לכאורה על ידי שוטרים. • חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז–1997 – מעניק הגנה לעובדים המדווחים על שחיתות, עבירות או פגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין. לאן ניתן לפנות כיום עם תלונות? • מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור – מטפלים בתלונות של אזרחים נגד גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות. • נציבות שירות המדינה – מטפלת בהליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה. • בית הדין למשמעת של שירות המדינה – מוסמך להטיל סנקציות משמעתיות, עד כדי פיטורים. • המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) – אחראית על חקירות פליליות נגד שוטרים. • בתי הדין לעבודה – מעניקים הגנה לעובדים ולחושפי שחיתויות, ודנים בתביעות הקשורות לפגיעה בעובדים עקב דיווח על עבירות או אי-סדרים.
📝 נוסח ההצעה
למה לשנות? כיום, תלונה מובילה לעיתים קרובות רק לתיקון השירות או ההליך, אך לא לאחריות אישית של עובד הציבור שביצע את הכשל. קשה לדעת כמה תלונות אכן הובילו להליכים משמעתיים, לפיטורים או לחקירות פליליות. מה צריך לשנות? שינויים מעשיים ללא צורך בשינוי חקיקה • מספר תלונה אחיד (Tracking Number) – כדי שכל אדם יוכל לעקוב אחר התקדמות התלונה בין כלל הגופים המטפלים בה. • חובה למתן תשובה בנושא אחריות אישית – כל גוף ציבורי יחויב להשיב בנפרד האם נבחנה האפשרות להטיל אחריות או סנקציה על עובד ציבור מסוים. • פרסום זמני הטיפול – פרסום משך הזמן בפועל הנדרש לבדיקת תלונות. • סטנדרטיזציה של הנתונים הסטטיסטיים – יצירת פורמט דיווח אחיד לכלל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. • פרסום סטטיסטיקה רבעונית – כמה תלונות התקבלו, כמה נבדקו, כמה מקרים הובילו לסנקציות משמעתיות וכמה הסתיימו בפיטורים. אילו שינויים מוצעים בחקיקה? • מערכת ציבורית אחידה ושקופה לסטטיסטיקה (Dashboard) ודיווח רוחבי – כל גוף ציבורי יחויב לפרסם אחת לרבעון נתונים סטטיסטיים אנונימיים באתר פתוח לציבור: מספר התלונות שהוגשו, מספר התלונות שנבדקו, מספר עובדי הציבור שנענשו ומספר התיקים שנסגרו. • העברה חובה של תלונות מאומתות למסלול משמעתי – כאשר מתברר כי אכן בוצעה הפרה, חומרי הבדיקה יועברו באופן אוטומטי בתוך 30 ימים לגוף המוסמך לבחון נקיטת צעדים משמעתיים נגד עובד הציבור. • הגנה מואצת על חושפי שחיתויות – מתן סעדי הגנה זמניים ומהירים לעובדים שדיווחו על שחיתות או על פגיעה בטוהר המידות. • חזקה בדבר התנכלות לחושף שחיתות – אם עובד נפגע לאחר שדיווח על שחיתות, יראו בכך לכאורה התנכלות אסורה, אלא אם המעסיק יוכיח אחרת. • פרסום נתונים על השעיות, העברות מתפקיד ופיטורים – כדי לשקף לא רק את הפיטורים הסופיים אלא גם צעדים משמעתיים שננקטו במהלך ההליך. • אחריות נפרדת למינויים פוליטיים – הקמת מנגנון ייעודי לבדיקת תלונות ופרסום החלטות הנוגעות לבעלי תפקידים בכירים שמונו במינוי פוליטי. מטרת השינוי • לחזק את האחריות האישית של עובדי הציבור. • להגביר את השקיפות של המערכת הציבורית. • לצמצם שחיתות וניצול לרעה של סמכויות מנהליות. • לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה.
✅ בעד (4)
  • + • המערכת נותרה מורכבת ומפוצלת בין מספר גופים.
  • + • רוב התלונות מסתיימות בתיקון השירות או ההליך, ללא הטלת אחריות אישית על עובד הציבור או בעל התפקיד.
  • + • אין מערכת אחידה ושקופה של נתונים וסטטיסטיקה על תלונות, בדיקות ותוצאותיהן.
  • + • שיעור נמוך יחסית של תלונות מוביל להטלת סנקציות ממשיות או להליכים משמעתיים.
⚠️ נגד (4)
  • • בישראל כבר קיימים מנגנוני תלונה ופיקוח ממשיים ונגישים לציבור.
  • • ניתן להטיל סנקציות משמעתיות על עובדי ציבור, לרבות פיטורים ופסילת כהונה במקרים המתאימים.
  • • החוק מאפשר הענקת פיצויים והגנה לחושפי שחיתויות ולמדווחים על הפרות.
  • • חלק מהתלונות אכן מוביל לתיקון ליקויים, לשיפור השירות הציבורי ולמניעת הישנות של הפרות בעתיד.